<h1>סמ"ג עשין סימן רל"א</h1>
<h2>דף סא.</h2>
ביבמות (ס"א א' ורש"י) ומקומות אחרים תניא רבי שמעון בן יוחי אומר קברי גוים אין מטמאין באהל שנאמר (יחזקאל ל"ה ל"א) (ואתנה) [ואתן] צאני צאן מרעיתי אדם אתם, אתם קרויין אדם ואין אומות העולם קרויין אדם ובענין אהל כתיב אדם כי ימות באהל ואמרינן ביבמות נהי דמעטינהו מאהל ממגע וממשא לא מעטינהו. ופוסקין רבינו משה (טומאת מת פ"א הי"ג) וגדולים אחרים כרבי שמעון בן יוחי שהרי בפרק המקבל (ב"מ קי"ד א') גרסינן אשכחיה רבה בר אבוה לאליהו דהוה קאי בבית הקברות של גוים אמר ליה ולאו כהן את מר אמר ליה ולא תני מר סדר טהרות דתניא רבי שמעון בן יוחי אומר וכו'. אבל רבינו יעקב פוסק שאין הלכה כר' שמעון בן יוחי שהרי רשב"ג חולק עליו במשנה במסכת אהלות (פי"ח מ"ט) וקיימא לן כל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתנו הלכה כמותו, ומה שאמר אליהו לרבה בר אבוה אין זה אלא דיחוי שהיה דוחהו ועיקר טעמא היה סומך על רוב ארונות שיש בהן פותח טפח (יבמות שם תד"ה ממגע), ובסדר אליהו רבה (פי"ח) מצינו שאמר שהוא מזרעו של רחל שכך כתוב ביחוסו של בנימן (ד"ה א' ח' כ"ז) ואליה וזכרי בני ירוחם (ב"מ שם תד"ה מהו) ולפיכך פסק רבינו יעקב צריכין כהנים ליזהר מקברי גוים.
<h2>דף קיד.</h2>
אמרינן בפרק יוצא דופן (נדה מ"ג ב') שאפילו קטן בן יומו מיטמא בכל הטומאות אפילו בטומאת מת שנ' ועל כל הנפשות אשר היו שם (ע"פ רמב"ם טומאת מת פ"א הי"ד). ותניא (יבמות קי"ד א') אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים.
